טולי ואילנה באומן ז"ל
זוג רב פעלים, מגדלור שהאיר את העשייה האמנותית בפריפריה הגלילית.
אמנים יזמים, פרויקטורים דגולים, מבריקים, חדים, שנונים, ציניים, נושכים כשצריך - ולא עשו חשבון.
טולי ואילנה נולדו בארגנטינה ועלו ארצה ב 1956, כחלק מגרעין של השומר הצעיר לקיבוץ עמיר.
בהמשך הפכו למוסד ציבורי העומד בזכות עצמו.
יחד עם צוות המכון לאמנות בתל-חי, הגו את הרעיון של "מפגשי תל-חי לאמנות בת זמננו", כינוסים רב שנתיים שהעמידו את תל-חי בראש אירועי האמנות הסביבתית בארץ. טובי הפסלים מהארץ ומהעולם הטביעו חותמם בנוף הקסום של הגליל.
מפגשים אלו היוו ניסיון לא שיגרתי לממש את מושגי הקשר בין אמנות-חברה-טבע ונגעו בהיבטים היסודיים של יחסי הגומלין אמן-קהילה, זיקתם לסביבה האנושית, למשמעויות הדומיננטיות של הנוף, למיתוס של המקום ולקהילה הסובבת אותו.
המפגשים התרחשו לרוב בנוף הפתוח. במפגשי "תל-חי 80" ו"תל-חי 83"
עסקו האמנים בהתמזגות ושילוב החלל המשתנה בנוף פראי.
מפגש של נופים, גבולות ואורח-חיים, שהפריפריה הגלילית במרכז.
בשנת 1987 הקימו בני הזוג באומן, את מרכז האמנויות בגבעת חביבה,
את המגזין "סטודיו" הוציאו יחדיו במשך שמונה עשרה שנים. מגזין שהיה פורץ דרך בתחום האמנות.
במרכז לאמנויות בגבעת חביבה יצרו קשרים בין הכפרים הערביים והישובים היהודים. מפגשים של ילדים יהודים וערבים באמצעות האמנות, כחלק אינטגראלי של החיים, ללא פוליטיקה.
היהודים ביקרו בכפרים הערבים והערבים ביישובי היהודים.
ובזכותם קמו פרויקטים רבים. כפרויקט אמנות של כיתות י-י"ב של "נוער לא משתלב", פרויקט חשוב ורב משמעות,
שקולו נישא ברוח עד לקונגרס בוושינגטון.
פרויקט "גבול השלום" שאיגד סביבו עשרות אמנים יהודים וערבים, ישראליים ופלשתינאים בעלי שאיפה לשלום!
במקביל לעשייתם הברוכה מחוץ לקיבוץ, הקימו בקיבוץ עמיר מפעל להדפסי משי וסטודיו לאבן. שעוסק פרויקטים של פיסול ואמנות שימושית בבזלת, קרמיקה, עץ וזכוכית. יצירתם שילבה טכניקות של הדפס עם פיסול. בנוסף, פיתח טולי באומן שפת פיסול המשתלבת עם הנוף ועם סביבות אדריכליות. יחדיו יצרו וביצעו אתרי הנצחה, שילוט, אבני מדרך מבזלת, ספסלים, שולחנות שרפרפים ועוד.
טולי ואילנה באומן קיבלו (כול אחד בנפרד) את אות "יקירי הגליל", כהוקרה על קידום התרבות והאמנות בגליל.
בשנת 2014 זכה טולי בפרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות והספורט.
בשנת 2014 הגו והקימו את "גלריה בסימן שאלה" גלריה לקראפט, שלצד הצגת תערוכות של אמנים מובילים, פועלת גם כגלריה קהילתית, חברתית וחינוכית, אליה מגיעים ילדי גנים ותלמידי בתי ספר וקבוצות גמלאים. הגלריה מתמקדת בחיבור בין האמנות לאזור ולחברה שבו היא פועלת.
בראשית 2015, מת טולי באומן ובדצמבר 2020, נפטרה אילנה.
הייתה להם דרך משלהם, צירוף של רוחב לב וחוכמת אדם. אנשי עקרונות: תהיה אתה, ללא טיפת זיוף, ללא העמדת פנים. האמינו שהחלש הוא הצודק, הראוי לתשומת לב ראשונה. אהבו את הארץ, אהבו אנשים. קשה שלא להתרשם מהידע העצום שהיה להם. לוחמי צדק חברתי ולשלום בין העמים. מפוקחים אך מאמינים.
אופטימיים - לא נאיביים. חיפשו אמנות למען אמנות.
טולי ואילנה היו אנשי אמת שמחשבותיהם ומעשיהם היו מבוססים על עקרונות שלא סטו מהם. אין הכרח להיות מומחה כדי להגשים אידיאה, די להיות בעל אידיאה כדי להיות מומחה. מי ייתן והעשייה האמנותית שלהם בגליל תמשיך לפרוח
או כפי שטולי נהג לומר "הגליל הוא המרכז וממנו תבוא הבשורה".
טולי ואילנה הותירו חותם רב על התרבות בישראל.
זכרו אותם כמו שהיו.
אתי פרדו נוסבאום