top of page

חנוך בן דב - צלילים שקטים לאבן ומתכת

יופייה של האבן הגולמית ! עוצמת הקורנס ! להט האש ! בוהק הברונזה ! שקיפות והשתקפות ! תנועה זורמת ! כמיהה לאור ! צלילי המוזיקה ! כוחה של האהבה !

אלה הם החומרים מהם בנויות עבודות מיוחדות ומקוריות של חנוך בן דב. אמן יודאיקה, בעל חזון, אחוז בלהט האש, האהבה והכמיהה לשורשיות, לאבן הסלע הגולמית ולאדמה. סלע קיומנו... יש שאומרים כי אבנים טובות הן חברות של הנפש. אנחנו אומרים "יש אבנים עם לב אדם". אצל חנוך בן דב, האבן ביד היוצר.

את אבני הבזלת ליקט ברמת הגולן ואת אבני הגיר מצא בגליל, בחרמון וברמות נפתלי. כבר בעולם העתיק האמינו שלאבן יש רוח. יש נשמה עתיקה – עם זיכרון של היקום, לכן אבנים היו מקודשות. על גופן הן נושאות סימנים וצלקות שהותירו בהן מחרשות החקלאים ולהביהם, או שרשרותיהם של כלי מלחמה לאורך ההיסטוריה המקומית הארוכה, עד שנותרו זרוקים בשדות, או הונחו בשולי יישובים כגדרות או כחומות. אצל חנוך בן דב האבן נותנת לו כוח והשראה. המסמלת את הישרדותו של העם היהודי, אליו הוא קשור בכל ליבו, ומבטאת את החיבור לטבע, למורשת הישראלית והיהודית באופן מקורי ואוניברסלי גם יחד.

צוות הגלריה בחר להתמקד בסדרת עבודות הקשורות למוזיקה, לתווים ולצלילים השקטים. השילובים בין אבן, ברזל ואור היוצרים הרמוניה יפיפייה של קולות עמידים לדורות. ניתן לחוש את המנגינה הנובעת מהם. ביצירותיו ושילוב החומרים באבן מאפשר לנו בן דב, לחוש את נשמת האבנים, ולהקשיב לאבן. לכל אבן קול משלה - לאבן הגיר יש צליל נוזלי, חותם של המים שזרמו בה והתאבנו ואילו הבזלת הוולקאנית שנוצרה מהרי הגעש, חיה עם האש ומעבירה את צלילי העומק של כדור הארץ. האבנים משתנות כל הזמן. תחת אור השמש הזורחת או השוקעת, תחת אור הירח. במגע האש או המים. כשהיינו ילדים לעיתים התבקשנו להצמיד את האוזן לאבן להאזין בעת שהיא מנגנת, ואני עצמתי את עיני וראיתי מיד דמות פני אשה רכת פנים, חמה וחכמה.

אתי פרדו נוסבאום                                                פתיחה: 06.08.22.       נעילה: 10.09.22

מסע אל הליבה:

יצירה בלהט של 700-1220 מעלות – דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית.

בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

 

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת.

אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע.

מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.        

  

פתיחה: 5.7.202.   נעילה:  9.8.2025                                                                אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page