top of page

נציגת אמנים יוצרים בישראל:רות מיון קוק

     אוצרת: שלומית באומן

 קראפט ישן, קראפט חדש

 תערוכת אמנים יוצרים בישראל / אמנויות

 אוצרת: שלומית באומן

 צלם: צבי אליאש , אתי נוסבאום 

 מציגים: רות אגמון, בתיה אייכנהולץ, אריאל בלונדר ושירה שובל, דליה ברקי, אדוה דרורי, נאורה ורשבסקי, מירה

 וינשטיין, אילה כהן, שולמית לוין, עמי לייבוביץ', חואני מוקמל, טליה מוקמל, רות מיון קוק, תמר נסים, אילה צור,

 דורית קו, ענת קלי צוקר, יונית קריסטל, אורנה שחר.

 התערוכה "קראפט ישן, קראפט חדש" משקפת תהליך עבודה של יוצרי קראפט הפועלים בשדה כבר שנים רבות  ומתבוננים בשינויים החשובים החלים בו. תהליך זה העלה שאלות רבות שעסקו במשמעותו של קראפט בימינו,

 זהות  היוצרים בשדה זה (אמנים?, מעצבים ?, יוצרי קראפט ?, כל אלו יחד ?) והאתגר ליצור קראפט בעולם משתנה.

 לפיכך העבודות בתערוכה שמות במרכז את שאלת המהותה של יצירת קראפט בתקופת מעבר קונספטואלית  וטכנולוגית. מתוך נקודת מוצא זו נוצרו עבודות שמרחיבות את עולם המושגים של שדה המוכר ליוצריו אגב פיתוח

 מבט רלוונטי וחקרני, כשהמפגש של שיטות עבודה וחומרים מסורתיים כמו אריגה, קליעה, תפירה, עיסת נייר, הדפס

 ניפוח זכוכית או רקמה עם חומרים, עם שיטות עבודה ועם אופני חשיבה חדשים בוחן את המתח בין חוכמת ידיים  לשיטות עבודה ממוכנות ודיגיטליות. תחומי הקראפט המסורתיים כמו אריגה, תפירה וקליעה מקבלים בתערוכה זו  חשיבות כגופי ידע בעלי משמעות, כנשאי מטען תרבותי והסטורי בעל עומק וכנקודת מוצא לביטוי עכשווי.

 תחומים אלו מעלים שאלות מהותיות של סביבת הגוף, על עמלנות, על סיב ואריג ועל התרבות החומרים שסביבנו  כחלק ממחוזות חדשים במעבר המרתק בין ישן וחדש.  

 

 

                        אורנה שחר                                                       אילה כהן 
            בתיה אייכנהולץ                   
            חואני מוקמל
     אריאל בלונדר ושירה שובל                        דליה ברקי
                נאורה ורשבסקי                                                                   עמי לייבוביץ'
                    טליה מוקמל
        ענת קלי בר דוד
                            יונית קריסטל                                                           מירה וינשטיין
                    דורית קו                                                                       
                תמר נסים                                                                      אדוה דרורי
             שולמית לוין                                                                       
                רות אגמון
             אילה צור    
             רות מיון קוק
חלק מקהל בפתיחת התערוכה
                          קהל בפתיחת התערוכה

מסע אל הליבה:

יצירה בלהט של 700-1220 מעלות – דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית.

בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

 

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת.

אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע.

מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.        

  

פתיחה: 5.7.202.   נעילה:  9.8.2025                                                                אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page