top of page
אוצרים: אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני.
צלם: צבי אליאש
זהירות ! שקופה ושברירית - הזכוכית !
כיצד מכניסים אורחים לגלריה שבחרה הפעם להציג תערוכה שכולה זכוכית ?
בזהירות כמובן !!
סילביה צימרמן
הזכוכית כבשה אותי בחדות שלה, באפשרות שנתנה לי לרכך ולחמם אותה ולתת לה חיים משלה. אני אוהבת לפסל
אותה, לשחק איתה, להכניע אותה ויחד עם זאת לתת לה להגיע למקומות שהיא רוצה. הזכוכית מאפשרת לי להתבטא, ליצור ולגלות צדדים חבויים בתוכי ובכך היא ממלאת את עולמי.
הרבה עברתי מאז היותי רואה חשבון, המעבר מהחוקים הברורים של החשבונאות למתיחת גבולות חוקי הזכוכית הסבו לי אושר. היצירה בזכוכית מלהיבה אותי, החל ברעיות והתכנון, דרך שימוש בחומרים הרבים המשתתפים בעשייה ועד לרגע המרגש של פתיחת תנור.
הזכוכית נוחחת, זוהרת, שקופה ומשתקפת. התהליך הארוך והמהנה הופך את הזכוכית הקרה ליצירה חמה ומלטפת.
עיקר היצירה שלי הן בטכניקת יציקות זכוכית (KILN CASTING) . היצירה מתחילה בפיסול האובייקט בחימר,
העתקת הצורה עם גומי/סיליקון, ושפיכה של שעווה חמה לתוכה. על השעווה בונים תבנית של גבס קוורץ, לאחר המסת השעווה מתוך הגבס ממלאים את התבנית בזכוכית ומכניסים לתנור. תהליך ה"בישול" אורך החל מ-3-4 ימים
ולפעמים גם שבועיים שלושה.
ההתרגשות והציפייה גדולה .....
בתיה גיל מרגלית
הצהרת אמן: זכוכית ומתכת הם החומרים העיקריים בהם אני יוצרת. יש מתח שנוצר בשילוב חומרים, ביכולת
הסיבולת של חומר את משנהו, האיזון וחוסר האיזון ביניהם, יוצרים את הדיאלוג החומרי בו אני עוסקת.
הדימויים שלי רובם ככולם סובבים סביב דמות האדם ועולמו, גם כאן יש מתח אינסופי בשאיפה הבסיסית שלנו
לאיזון מושלם שלעיתים כל-כך קרובות קורס ונשבר.
הדימויים צפים ועולים בתוך הזכוכית כמו זכרון מיתולוגי קדום או רישום פרה היסטורי שמקבל ביטויי עכשוי בחומר.
בתיה גיל מרגלית- בוגרת המגמה לצורפות בבצלאל, הקימה יחד עם בן זוגה, אלון גיל את סטודיו ג'רה בכליל, שם
היא יוצרת ומלמדת ומשם היא יוצאת לפרויקטים, הוראה ותערוכות בארץ ובחו"ל.
שלומית איזנשטיין - מנפחת זכוכית
לפני כ-2500 שנה הבין האדם כי ניתן להחדיר אוויר ריאות אל תוך זכוכית נוזלים וליצור בתוכו בועת אוויר.
החומר הנוזלי (צמיג כדבש) הנמצא בתוך אגן הכבשן, נאסף בקצהו של צינור הנשיפה ומעוצב בעזרת כלי עבודה וייעודיים במגוון רחב של צורות. ייחודה של השיטה נובע מכך שכוחות מנוגדים פועלים בה. למשל, ייצוב הזכוכית החמה הנוזלית ועיצובה מושג ע"י קירורה טרם נשיפת
האוויר, הניפוח.
העובדה שהיצירה נעשית בעצם ללא מגע יד אדם אלא רק בתיווך או באמצעות של כלים מעידה על ייחודה.
כ"כלי עבודה" משתמשים גם הכוחות הפיזיקליים, ככוח המשיכה והכוח הצנטריפוגלי. גם ההתנגדות להם היא דרך לעצב את הזכוכית החמה.
יותר מכל מייחדת את העבודה האינטנסיבית שבה. אין בתהליך הניפוח הפסקות. העבודה רציפה ומתמשכת מתחילתה עד סופה.
לא רק הטכניקה רצופה בניגודים, גם לחומר תכונות סותרות. נוזל ומוצק, שקוף ואטום, צבעוני וחסר צבע, חדות צורנית לצד עגלגלות ורכות.
הפיזיות והאינטנסיביות, תכונות של הזכוכית, האתגר לשלוט בה, הם הדברים שאני כה אוהבת בניפוח הזכוכית והם אלא שעומדים מאחורי עבודותיי. הזכוכית ותכונותיה, האפשרות שבה והמגבלות שלה מכתיבות את הצורניות שלה. בעצם, ניתן לומר שההשראה לעבודות שלי גלומה בחומר עצמו.
בין העבודות כלים שימושיים דקורטיביים, גופי תאורת אווירה ופסלים. בחלקם משולבת הזכוכית גם בחומרים אחרים כעץ וברזל.
עבודות ניפוח הזכוכית משולה בעיניי ל"יש מאין".
ענת וייס
ילידת 1964 חיה בזכון יעקב ויוצרת בקיבוץ עין כרמל. התמחתה בפיסול בזכוכית וליטוש זכוכית בצ'כיה אצל האמן (2016) Peter Stacho כמו
כן התחתה בפיסול אצל האמנית הצ'כית Ivana Sramkova בבצלאל 2014.
בעבודתי קיימים שני גופי עבודה מקבילים. הראשון הוא פיגורטיבי וסימבולי. אחת היצירות שאני מרגישה כי היא מביעה בצורה מייצגת את גוף
עבודה זה היא הפסל "תפנית". זהו פסל המתאר דימוי של חולצה מזכוכית המוארת באור דינמי אדום ולבן. את הדגם יצרתי מחולצה, שהוספתי
לה קפלי בד וקישוטים. הפסל עשוי שני חלקים שנוצרו בפיוזינג, כלומר התכה של משטחי זכוכית על גבי תבנית מגבס-קוורץ. יצירה זו התעוררה
מתוך מערבולת רבת שנים, שבה ניסיתי לשלב בין אימהות וקריירה. הסמליות היא בכך שנשים לובשות בגדים אשר נחשבים ל"עדינים" עם
קפלים ודקורציות, לעומת נשות קריירה, הלובשות בגדים המחקים ביגוד "גברי", בעל קווים פורמליים ומחויטים. מבחינתי, הקווים העגולים והרכים של הבגד מסמלים את האימהות הנחתכת בגסות בקווים חדים וישרים-הקריירה. העבודה הזו מדגישה בעייני את שאלת הקיום של שני
סוגי הנשיות הללו יחד.
גוף העבודה נוסף שלי הוא פורמליסטי יותר ומאופיין בשאלות של צבע, צורה, שקיפות וטקסטורה. מבחינתי אני בודקת את גבולות החומר והיכולת הפיזית שלו מצד אחד לחקות מרקמים וצבעוניות שונות בטבע, לעומת יצירה של אלמנטים מלאכותיים או דקורטיביים יותר. ניתן לראות זאת בעבודות כגון "מערבולת", "צהוב אמורפי", "השתקפות", "מפגש וניגודים" ועוד.
לעיתים ישנן עבודות אשר משלבות את שני הסגנונות המופשטים והפיגורטיביים יחדיו. כמו למשל בעבודה "איש האבן", "מי אני" ועוד.
בהן הזכוכית מתפקדת כחומר וסימבול בו זמנית. כלומר, הזכוכית היא חומר בעל שקיפות מוחלטת המאפשרת לנו להציץ לתוך "משהו" או "מישהו" ולגלות מה מסתתר בתוכו. המעבר של האור דרך היצירה והברק שלה משקפים את הייחוד, החוזק והיכולת של האדם. חלקים בעלי
הטקסטורה הם לא רק ניגוד לחלק "הלא מעובד" של האדם אלא גם החלקים בהם השקיפות של הזכוכית חלקית בלבד, אלו החלקים שלא רואים
אותם אצל האדם, אלא אחרי הכרות יותר מעמיקה.
כמו האדם, הזכוכית קלפי חוץ נותנת הרגשה של חוזק ועמידות, אך בתוך תוכה הינה חומר רגיש ושביר. המעבר ממצב אחד-חזק-למצב שני-רגיש -הינו מהיר ולעיתיםבלתי הפיך. העבודה בזכוכית הינה מאתגרת ומסקרנת. היופי של הזכוכית כחומר צלול בעל שקיפות וזרימה אך
עם זאת גם חומר קשה מאוד לעבודה ולהעברת התחושות.
רומן פיבוברוב
עולה חדש שבחר לגור בקריית שמונה ולהביא את אמנותו לאזור. אמן פעיל בתחום העיצוב של חלונות ויטראז' מזכוכית. עיקר פעילותו מופנית
למגזר הדתי, בתי כנסת ומוסדות.
רומן יוצר במגוון טכניקות : ויטראז' קלסי, ציור על זכוכית, התזת חול עמוקה, ויטראז' אמריקאי.
כמו כן, דואג רומן לחדש ולגוון את סל המוצרים שלו. לאחרונה החליט לפתוח חוג לוויטראז' בבית החאן. אמנותו נולדה מתשוקה לזכוכית והיא סם החיים עבורו. את רעיונותיו הוא מעלה על נייר כסקיצות-במיוחד כאשר היצירה היא מורכבת. הוא לומד את החלל שבו תוצג היצירה ומציע
את הנושא המתאים. הרעיונות נבנות בראשו, לעיתים הרעיון נמצא בראש מזמין העבודה. לאחרונה יצר סידרה של ויטראז'ים בבית הכנסת החדש
שבשדה נחמיה - לזכרה של הנווטת הדתייה הראשונה בחיל האוויר, תמר אריאל ז"ל, ממשואות יצחק ונקרא על שמה "מורשת תמר".
שלום מלכה
"כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם" ושלום מלכה יוצר אותם בכיף. שלום יוצר בזכוכית בתהליך התכה. תהליך המתבצע בתנור חימום לרוב
תנור קרמי, תהליך זה מחבר יחדיו מספר חתיכות זכוכית. אם נמשיך לחמם את חתיכות הזכוכית שבתנור לטמפרטורה גבוה יותר, הן תהפוכנה
לנוזליות יותר ויזרמו אחת בתוך השנייה, ידבקו ויהפכו ליחידה אחת. אם החימום והקירור של הזכוכית בתנור מתבצע נכון, אזי כתוצאה מהתהליך מולקולות הזכוכית מסתדרות והופכות את הזכוכית הנוזלית לזכוכית אחת מוצקה, יציבה, קשיחה ובלתי נפרדת.
שלום ממחזר זכוכית. יצירותיו שימושיות. כלי בית ומטבח, כלים נאים להגשה, כלי נוי ועוד.
bottom of page