top of page
נעים להזכר-עקבות ברוח
אוצרים: נפתלי נחמני - אתי פרדו נוסבאום
צלם: צבי אליאש
נעים להזכר
נלי לב ארי-קיבוץ דן
גזירות נייר
דרכי באמנות נסללה באופן טבעי. הצטרפתי לקיבוץ כנערה בת 14. צלחתי את קשיי הקליטה בחברת הילדים בקלות יחסית בזכות אהבתי למלאכת יד. עד מהרה גויסתי על ידי קבוצה החינוכית לפרויקטים אמנותיים : קישוט הכיתה, לאיור עיתון, עיצוב אולם ההתכנסות לקראת חגים, תערוכות ועוד. כשבגרתי הצטרפתי כחברת קיבוץ, המשכתי בפעילויות אלה במשך שנים רבןת. מעולם לא רכשתי השכלה פורמלית בתחום האמנות, אך חיי התרבות העשירים בקיבוץ זימנו לי התנסות מגוונת ורכישת מיומנויות בתחומי אמנות ובחומרים שונים.תמיד הרגשתי את עצמי בת מזל על שניתנה לי במה, קהל שמגיב לעבודותיי ותנאים שאפשרו לי לעסוק בתחומים האהובים עלי. העובדה שיצרתי לקהל קבוע ומוכר הניעה אותי תמיד לחדש, לרגש ולהפתיע. הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל גרם לי להיות רגישה והוויה הקיבוצית, לרצות לבטא את מה שקורה בקיבוץ ולהשפיע, לשמח, לעודד ולבקר. כך, במשך שנים רבות אני מלווה את קיבוצי באירועים השונים, בתהליכים העוברים עליו, במשברים ובהתפתחויות בכלים האמנותיים שלי. היצירה שלי נחלקת בין שני תחומים: תחום האמנות החזותית: דברים שהתבקשתי לעשות לפי צורכי הקיבוץ, אך את דעותי ואת רגשותי הבעתי בדיבור ובכתיבה, בפרוזה ובשירים. הסיבה העיקרית שהניעה אותי לבחור בחיי הקיבוץ היא ההכרה שזה מקום בו אדם יכול להשפיע על חייו בצורה מיטבית, אכן, לאורך כל שנות חיי כחברת קיבוץ עסקתי בחינוך, מילאתי תפקידים מאכזיים והייתי פעילה בצמתים הקשורים בעיצוב חיינו. בשנים האחרונות, עבר קיבוצי תקופה סוערת. תקופה של סערת רגשות ויכוחים ומאבקים בדקך להתחדשות ואני, לראשונה, מצאתי את עצמי מגייסת את כל כישורי כדי להביע את דעותיי ולהשפיע. פה חברו יחדיו שני התחומים הנ"ל: דיברתי, כתבתי, ציירתי קריקטורות וגם את "הקישותים" גייסתי למטרה זו. בשנת 2000, לקראת חג הקיבוץ יצרתי קישוט לאולם ההתכנסות: עיצבתי במגזרות נייר דמויות ומצבים מוכרים בחיי הקיבוץ. במבט ראשון הכל נראה יפה ונחמד, דמויות סימפטיות, מעוצבות בהומור ומעלות חיוך, אך במחשבה שנייה מעלות את השאלה: האם זו באמת מציאות כל כך נחמדה ...? יצרתי את המגזרות על ועבור חברי קיבוץ דן. בהמשך ריכזתי אותן בספר "נעים להזכר". בשנת 2009 הוזמנתי להשתתף במשלחת של אמנים מכל העולם בפסטיבל מגזרות נייר בסין. המגזרה שלי: "חגיגת ביכורים בקיבוץ" זכתה להוקרה מיוחדת והיא תלויה כיום במוזיאון לגזרות נייר בעיר ג'ין טן
עכשיו, כמה מיליוני סינים יודעים איך חוגגים בקיבוץ דן את חג הביכורים . הספר "נעים להזכר" אינו מופץ בחנויות
אפשר לרכוש אותו בתערוכה או ליצור קשר איתי : 050-6355543
עקבות ברוח
חנה סקל בית השיטה
גילוף עץ
למדתי ציור במכללת יזרעאל בשנים 1988 - 1994
חלק מהמורים היו: גליה מאירי, פני יסעור ויהודה יציב
על עבודה בעץ
תחילת העבודה שלי בעץ הייתה בדיקט, חומר עשוי שכבות מודבקות זו בזו.
עבדתי על דמויות גדולות של אנשים. מה שעניין אותי היה ההתייחסות של הדמויות ביניהם.
אחרי כן עברתי לעבוד בתבליט בעץ מלא שמיכאל הביא לי משפת הים. העץ היה מאוד מיוחד בגלל שהיו בו סימניי ים, המלח, הרוח ופגעי תולעים או מרמיטות.
בהתחלה עבדתי על נושאים מהטבע הקרוב לביתי: על פרחי עץ השקד שגדל בגינתי. על הזיקית שבילתה ימים רבים בשיח הלימונים שבפתח הבית ועוד.
בהמשך עברתי לעבוד על דמויות אדם.
הנושאים שעסקתי ועוסקת בהם עד היום, שואבים ממקורות חיי: ילדות, הקיבוץ בראשיתו וטיולים בארץ.
חנה סקל : נייד 052-6858045
bottom of page