top of page
אורי בורשטיין -מופע.
נגן גיטרה ניגן קטעים של מוסיקה קלסית
אוצרים : אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני
צלם : צבי אליאש
משתתפים מצטיינים:
שנקר: דלית ורנר, טל קובליו, אבי בן שושן, המכון הטכנולוגי חולון: יעל נחשון, המכון לאמנויות תל-חי: מעין בר, אופל פורן, ענבל הלוי. בצלאל: קרוליין אייל בורשטיין, דונה כהן יונתן.
התערוכה נוגעת בדיסציפלינות שונות, עוזרת להבליט את המנוגד והמשותף ליוצרים, בחוטים דקים של
רעיון והגיון, בחומריות חושנית ומרגשת. התערוכה נוגעת בתחומי עשייה, התרבותי והאמנותי של
הסטודנטים במגמות: קרמיקה, עיצוב טקסטיל, צורפות. השוני בין המציגים, מבתי ספר שונים, הופכת את התערוכה למיוחדת, מגוונת, ססגונית, מרתקת ועכשווית.
הפרויקטים המוצגים נוצרו במהלך שנת הלימודיהם האחרונה ומסכמים מסלולי עשייה אמנותית רב
תחומית. בכל אחד מהפרויקטים מזוקק מהלך ייחודי הקושר היבטים תוכניים וחומריים. עבור רוב הבוגרים.
זוהי חשיפה ראשונה לעיניים ביקורתיות מחוץ לבית הספר, מעבר תקופת הלימודים, לעולם הממשי של
שדה האמנות העכשווית, לעשייה העיצובית ולדו שיח עם קהל הצופים-המתבונן מזהה את רוח התקופה ומאתר נושאים דומיננטיים, שמעסיקים את היוצרים הצעירים רגע לפני שהם מתחייבים לחוקי שדה
האמנות. בעידן הנוכחי העולם הוא כפר גלובלי - חומרי גלם נודדים בקלות ממקום למקום, כלים
טכנולוגיים מקרבים פיזית ורעיונית בין תרבויות וטכניקות עבודה מסורתיות ועכשוויות מתערבבות לכדי האחדה חזותית.
בתקופה כזו מסקרן לבחון באיזה אופן משפיע ונוכח המקום שבו פועלים הבוגרים, בבחינת סוגיית המקום שבו פועל אדם והשפעתו. ניתן לצטט מדבריו של דוד טרטקובר שהתייחס לתכנים המקומיים ולוויזואליה המאפיינת את המקום הישראלי כשקיבל את פרס ישראל (בשנת 2002) ואמר: "כל עיצוב שנעשה בישראל ועוסק בנושאים המתייחסים למקום הוא עיצוב ישראלי. ההתייחסות ל"מקום" היא התייחסות תרבותית, חברתית ופוליטית". אולי, כפי שכתב טשניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית נוף - מולדתו".
התערוכה עוסקת במנעד רחב של נושאים: עולמם הפנימי של הסטודנטים, תהיות חברתיות, התמודדות
עם מצבים אישיים ומשפחתיים מורכבים, שאלות של מגדר ומקום היחיד בחברה, ניכור, חיים ומוות,
געגועים ואהבה. התכנים ודרכי הביטוי השונים מאפשרים הצצה לפלורליזם מחשבתי ותוכני של הסטודנטים.
דנה כהן יונתן - בצלאל. "קיבוץ-כיווץ-כי בוץ". יש מקום בעולם ששמו ארץ ישראל ובתוכו, קיבוץ, שבליבו חדר האוכל ובו קהילה של חברים שפעם היו אידיאליסטים ועכשיו כבר-לא. דונה משתמשת בדימוי מגש חדר האוכל אשר מאפיין את הקיבוץ ומנסה לעמוד לעמוד על השינויים שחלו בקיבוץ ובה עצמה.
אבי בן שושן - שנקר. "אובייקטים לאכילה". האובייקטים מתייחסים למצבי צבירה שונים של המזון, מתמזגים עם הגוף ומייצרים המשכיות של כפות הידיים לביצוע הפעולה. הפרוייקט נוצר ממקום אישי ומכמיהה לעולם האוכל ולערכים הטמונים בו ומייצר עניין בזמן הארוחה ונשען על ערכים של תשוקה, חושניות, מתח פיזי ומשחק.
מ
אופל פורן - המכון לאמנויות תל-חי. "שור". השור נבנה מברזלי בניין בטכניקה של כיפוף וריתוך. הברזל הקווי והדק יוצר נפח ושומר על אווריריות רבה ובכך מנסה
ליצור מתח מסויפ לעומת הדימוי של השור הכבד והמתנגח. הרגליים, נגמרות בשפיץ על מנת להדגיש את קלילות האובייקט.
לסיום : כמה קל לקום... כל יום אותו דבר...לחיות בתוך נוף מוכר... אין שום הפתעות. הכל שגרתי, יומיומי...אך כשנשארים זמן רב באותו מקום...זה כמו שינה בלי חלום.
יוצרים צעירים, אמני העתיד-קחו סיכון תמצאו כיוון. תפרשו כנפיים כנשר עם הרוח. טפסו על ההר תנשמו אוויר נהדר...ומצאו את הפסגה האישית שלכם. אנחנו כל צוות הגלריה ? מאחלים לכם הצלחה בתחום היצירה.
אתי פרדו נוסבאום
אופל פורן- תל - חי דלית ורנר- שנקר דונה כהן יונתן- בצלאלע
קרוליין אייל בורשטיין - בצלאל. "רשתות חשופות לעין". העבודה מורכבת משני אספקטים: החלקים הבודדים המרכיבים יחדיו את השלם, בעוד השלם הוא שנותן לכל יחידה במערכת את משמעותה ותפקידה. פסיפס מלא הוד, המציג את הכוח שבפסיפס ובה בשעה מנתח את המשמעותיות בשדה הראייה שלנו.
יעל נחשון - המכון הטכנולוגי חולון. "טבע מקומי". סידרת אובייקטים המיועדים להצגת קוצים. הפרויקט מתיחס לקוץ כסמל של טבע הישראלי. במטרה להעמיד במרכז את צמחי הבר המקומיים ומציע כלפיהם מבט שונה, בעזרת כלי שיכיל את הטבע הישראלי, ייעשה "ג'סטות" וישקף דרכו את היצירה הישראלית.
דלית ורנר - שנקר. "זכרונות ילדות". יצירה של תפרחות סרוגות במבנים היפרבוליים בהשראת זכרונות ילדות. האובייקטים סרוגים מחוטי טריקו וצמר, בחלקם פרומים מחולצות טריקו ומסוודרים ישנים. הפיתולים בסריגים מתקשרים לזמן, למבנה ולזיכרון של חוויות משפחתיות מרגשות מתקופת הילדות.
טל קובליו - שנקר. "אחיות הגורל". פרוייקט מחקרי המתמקד בערכו הקריטי של חוט הגורל, אופיו, אורכו ומשקלו. באמצעות טכניקות שונות הוקנו לחוטים מראה ומגע שונים. תוך כדי מתן ייצוגי לשלוש אחיות על ידי שלושה מעילים. מגוון הצבעים נותן ביטוי לכל אחת על פי עולמה ושומר על הקשר ביניהן, על ידי מעבר הדרגתי של הצבעים בין המעילים.
מעין בר - המכון לאמנויות תל-חי. "חשוף". הפרוייקט מתמקד ביצירה בחמר חשוף, שימוש בטקסטורה ובאפשרויות הצבעוניות שהחמר עצמו מסוגל לספק. כשהיא מתבוננת בחמר, קווים וצבעים שמתגבשים לציור. באבנים ניתן לזהות צבעוניות היוצרת קו נוף שתחילתו וסופו אינם ברורים, מבנה קווי מתוכו יוצאת תנועה.
ענבל הלוי. המכון לאמנויות תל-חי. "קרוסלה, מקלט, מחצבה". היצירה עוסקת במסע אישי בשבילי הקיבוץ, למקומות משמעותיים מקום שהפך לזיכרון קיבוצי. שברי זכרונות: מקומות, חפצים, צורות וטקסטורות, הפכו לקרקע פורייה ליצירה ובניית רבדים נוספים של החיים האישיים מחוץ לקיבוץ-שחלקם הושלמו וחלקם עדיין נבנים ומתהווים.
מעיין בר - תל חי טל קובליו - שנקר ענבל הלוי - תל חי
קרוליין אייל בורשטיין - בצלאל אבי בן שושן - שנקר יעל נחשון - טכנולוגי חולון
bottom of page