top of page
קסם הזכוכית ! שקופה, אטומה ומשתנה דני קלדרון, אהוד רטנר בשיתוף רון אלוני ואפרת שני.
אוצרים: אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני
צלם : צבי אליאש
פתיחת התערוכה: אתי פרדו נוסבאום, אוצרת ומנחה.
צד ימינה דן קלדרון, וגרגורי (גרישה) זילבר.
זאת הפעם השנייה שהגלריה בוחרת לקיים תערוכה לאמנים היוצרים בזכוכית.הזכוכית היא יפה, דקורטיבית, מתעתעת, מאתגרת, מרתקת, קשה לשליטה אך בעיקר היא מפתיעה, היא
נראית ובלתי נראית. בצורה הגולמית היא יכולה להתנהג משקיפות לבנה וצלילות מוחלטת ועד אטומה. ברבות השנים למדו בני האדם שתוספי תחמוצות מתכת, המוחדרות לעיסה המותכת, מעניקים לה קשת של גוונים מרהיבים. אמנים שעובדים בזכוכית יוצרים עם השקיפות והנזילות של החומר. לעיתים הולכים נגד החומר ומקפיאים אותו, צבעים אותו והופכים אותו לאטום ומדמה חומרים אחרים. עם הפיכתה של הזכוכית למדיום אמנותי, ניתן לגלות בה איכויות שהן מעבר לאסתטיקה של החומר ולמיומנות הטכנית של היוצר. יותר ויותר, מופיעה הזכוכית כנושאת מסר אמנותי. כנקודת מוצא - ופחות כמטרה בפני עצמה.
דני קלדרון, "בין השמשות": בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק הזמן שבין סוף היום לתחילת הלילה (דמדומי ערב), הוא מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים בצאת הכוכבים, ומייצג את המהות המשותפת לכולם, המשלבת בין תכונות היום לתכונות הלילה. היום והלילה מגלמים הוויות ומהויותשונות שלכל אחת כוחות משלה. הזמן שבין השמשות הוא שילוב של שניהם, ומכיל הן את יכולת הפעולה והן את יכולת ההפנמה כאחת, שילוב מדויק דרכו ניתן להגיע ליצירה המושלמת.
אהוד רטנר בשיתוף רון אלוני/אפרת שני, "מפגש חומרים" עם הזכוכית הנוזלית כחומר המעוצבמהצורה בא
היא נוגעת או אותה היא ממלאת. בעבודה משותפת עם שני אמנים, רון אלוני פסל ברשת ברזל הזכוכית נופחה לתוך הפסלים ומלאה את החלל בין חוטי הברזל שהגדירו את צורתה של הבועה. בעבודה עם הפסלת אפרת שני חיפש דרך להביע את התרחשות הים, המפגש של גלי הים עם החוף. הזכוכית מכסה את פסליה בתנועת הגלים השותפים את החוף. הפסל החם מקבל ומכיל אליו צורתה של הצדפה מחימר, ושקיפותו מאפשרת להבין את הפסל תחת הזכוכית שהעניק לזכוכית את צורתה.
מבט כללי, עבודות של אהוד רטנר
רון אלוני ואפרת שני.
אמן זכוכית, אמן מתכת וקרמיקאית.
עבודה משותפת של אהוד רטנר ורון אלוני (זכוכית ומתכת)
עבודה של אהוד רטנר עבודה משותפת של אהוד רטנר ואפרת שני (זכוכית וחמר).
גרגורי (גרישה) זילבר, "כיכר - לחפ": בצעירותו עבד במאפיה ושם שם לב למגוון גדול של לחמים. כל לחם יצר עבורו תחושה חזקה של אסתטיקה חד פעמית שלא תחזור על עצמה לעוטלם. הוא ראה את ה"פצעים" של הכיכרות ובראשו עברו כל הפעולות שנדרשו להכנת הבצק, כניסתו לתנור, תפיחתו ולבסוף מותו וקיבוע של חומר, שכבר אינו חי ונושם. הניסיון להנציח את אותן פעולות עמלניות מצא ביטוי בכיכרות הזכוכית שיצר.
הזכוכית מתפקדת כרקמת בין תהליכים טכניים, גישה אסתטית, שפה חזותית ופרקטיקה אמנותיות. בתערוכה מוצגות יצירות, כולם עשויות מזכוכית המוכיחות שהזכוכית היא יותר מסתם יפה. רוחב היריעה ומגוון העבודות מדגימים גישות אמנותיות חדשניות ועיסוק בסוגיות עכשוויות. מתוך מודעות למעלותיו ולמגבלותיו של חומא הגלם, השכילו האמנים לרתום את תכונותיה המיוחדות לעיצוב במגוון שיטות: החל מעיבוד זכוכית לוהטת - הניפוח, דרך עיבוד זכוכית חמה ביציקה, התכה - פיוזינג. התערוכה בגלריה מרהיבה ומרתקת. הדמיון בה חוצה גבולות. למבקרים ניתנת הזדמנות להכיר ולחוות אמנות ייחודית, דרך מגוון של טכניקות לעיבוד זכוכית בשלל צבעים וצורות.
הזכוכית כידוע שבירה ועשויה להנפץ בקלות ולסיסים חדים. לכן יש לנוע בתערוכה בזהירות מרובה.
אתי פרדו נוסבאום
מופע: נתנאל מברתיי שר ומנגן על כלים אתניים
קהל בפתיחה
bottom of page