top of page

 

 

"מצטיינות 2016 - המכון לאמנויות תל - חי" .

 אוצרים : אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני.

 צילם : צבי אליאש

 משתתפים: אבי קפלן, גיל רענן, שינה לוי, טליה טובי, מעין אלקבץ, אופל פורת, איילה לוי, תהילה אסקין,

 אפרת  דרור,  נועם מור.

 אנו מארחים את בוגריה המצטיינים של המכון לאמנויות תל - חי. התערוכה נוגעת בדיסציפלינות שונות מהותית,  

 עוזרות להבליט את המנוגד וגם את המשותף ליוצרים השונים, בחוטים דקים של רעיון והגיון, בחומריות חושנית  

 ומרגשת. התערוכה נוגעת בתחומי עשייה והעניין התרבותי והאמנותי של הסטודנטים במגמות: קרמיקה וצורפות.  

 השוני בין המציגים הופך את התערוכה למיוחדת, מרתקת ועכשווית.

 הפרויקטים המוצגים בתערוכה נוצרו במהלך השנה האחרונה ומסכמים מסלול לימוד ועשייה אמנותית רב תחומית.

 בכל אחד מהפרויקטים מזוקק מהלך ייחודי הקושר היבטים תוכניים וחומריים. התערוכה כוללת עבודות במנעד רחב

 של חומרים וטכניקות. העבודות בתערוכה ממזגות בין נקודות מבט אישיות לבין נקודות מבט רחבות על חברה  ותרבות.  כך למשל:

                       

 

                         אבי קפלן - קשרים

 עוסק ביחסים בין בני אדם וגופים. לדבריו "לכל מערכת יחסים צורה ואופי משלה: יש שהן  עגולות וזורמות ואחרות    מתוחות וקשות, בחלקן אנו רפויים ונשענים, באחרות אנו החזקים והתומכים ואחרים הם  נשענים עלינו".

                       

                         גיל רענן - תרנגולים         

 הפרויקט משלב עבודת אובניים ועבודת יד. התרנגולים עשויים  ממספר חלקים זהה אך כל  תרנגול הוא יחיד  

 ומיוחד  עם טיבעת אצבע אישית כדיוקן.

 

 שינה לוי - נדוניה לכלה כורדית, 

 שינה מייעדת לכלה הכורדית שבעה צמידים שונים מכסף וחיברה את כולם  למודלים תלת ממדיים בהשראת עיטורי  הרקמה שעל בגדהם המסורתיים של קהילת כורדיסטן, משלבת ביצירתה  אורח חיים, מסורת ועולם שלם של אמנות.

 טליה טובי - כמה סוכר ?!, 

 יוצרת חיבור בין שתי אהבות שלה - הצורפות ועולם הקונדיטוריה. שילובים וצירופים  בין המתכת לבין החומר  

 המתוק  ביותר, הטעים ביותר - סוכר. הסוכר כחומר גלם מאפשר לה ליצור מגוון של  טקסטורות, צורות וצבעים.  בתהליך  צירופו למתכת, יצרה תכשיטים אכילים מתוקים, מזמינים ומפתיעים.

 

 

 

               מעין אלקבץ - מיצב

 טקסטורות נמצאות בכל מקום ולכל טקסטורה השפעה שונה על האדם ובכלל. צורה בודדה  יכולה להיות פשוטה  כשלעצמה, אך כשהיא חוזרת על עצמה, היא יוצרת מרקם וכך מהטקסטורה השטוחה  ודו-ממדיית שיצרה, צומח  

 באופן  הטבעי ביותר מבנה תלת ממדי-"תכשיט".

 אופל פורת - סביבת מחייה קטנה, 

 לדבריו החומר לא נעלם אף פעם אלא רק הופך למשהו אחר. הפרי מכיל בתוכו  את הזרע והזרע מכיל בתוכו את  הפוטנציאל והידע לדבר שיבוא אחריו, יש זרעים שנישאים ברוח ויש שרוצים  להשאר קרוב. תהליכים איסופיים של  שינוי צורה, מחזור חיים שלם.

 

 איילה לוי - כלי לשליחותך 

 הכלים המעוגלים והשלמים מוטחים בכוח על מנת ליצור בהם סדקים כדי שיוכל להכיל  עוד  ועוד ורק הכלי הסדוק  מאפשר לאור הגנוז בו לצאת ולהקרין החוצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                תהילה אסקין - מיצב

 המיצב מזמין את הצופה לעבור דרך חלל, כאשר מעליו מרחפים כלים המכילים חללים, זהו  מעבר אל חוויה של  גילוי  עולם חדש. להיכנס אל תוך פנימיותו של אורגניזם חי, אשר לו צורות ייחודיות, תקשורת

 ושפה משל עצמו.

 אפרת דרור - חיבורים,

 כמו אדם, עשוי כחומר ביד היוצר, הכלים מקבלים חיים ומציגים תנועה, אופי רגשות  והחיבורים שונים ביניהם.  

 הצופה  מוזמן לעוף על כנפי הדימיון ולהשלים כרצונו את הסיפורים וההתרחשויות  שמאחורי החיבורים. 

 

 

                     

                          נועם מור - בלי תפרים

 

 מן המתכת של הפטיש, בין סדן ללשונות אש, אט אט בדרך יחידה, עולה החומר ומקבל  צורתו בהנחיית היוצר.

 נחושת, הרמה 

 

 

 

 

 

 

 

 

 המתבונן הסקרן שיבקר בתערוכה מוזמן לבחור לעצמו משקפיים (אמנותיות, אסתטיות, אנטרופולוגיות, הסטוריות, 

 מדעיות טכנולוגיות, רעיוניות או אחרות) על מנת לשפוט ולפענח את המוצג שלפניו.

                                                                                                                     

                                                                                                                           אתי פרדן נוסבאום.

 

                  להקה אלמנטרי - (קיבוץ עמיר) הופעה בפתיחת התערוכה

 

 

 

יגאל לויט                   אלמוג טייב

                                               

 

                         

                           מאור אמר                              

   

                                 משתתפים בשיח : דן רודולף (מנחה), נועם מור, תהילה אסקין, אופל פורת,

                                 מעיו אלקבץ, גיל רענן, אבי קפלן, טליה טובי.

                     

 

 מעין הס אשכנזי

מסע אל הליבה:

יצירה בלהט של 700-1220 מעלות – דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית.

בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

 

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת.

אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע.

מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.        

  

פתיחה: 5.7.202.   נעילה:  9.8.2025                                                                אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page