top of page

"החוזקה שבשונה"

תערוכה מיוחדת לאנשים מיוחדים עשירים בדמיון. אמנים בעלי צרכים מיוחדים: מתמודדי נפש, פיגור שכלי, על הספקטרום, עיוורת, נכה מתאונת דרכים שקבעה את עתידו. התערוכה מבטאת את הצורך ורגישות לאנשים שהעבודה האמנותית מאפשרת להם להתרכז במקור הכוח שלהם ובכישרונם וכך מעצימה אותם ומאפשרת להם לפתח את הכישורים האמנותיים והחברתיים שאבדו להם, לקבל השראה ובהדרגה להשתקם.
 

משתתפים: טל דן (נאות מרדכי). מתן פלס (מחניים). נֹֽהַר שניר (הרדוף). סוהאד עבדאלולי (מסעדה).     ענת רודה (דפנה). רותם פורמנסקי (שמרת). שחר שרייבר (משגב עם).
 

בעבודותיהם של אמני הציור, נעשה שימוש במגוון של טכניקות: שמן על בד, צבעי מים, טכניקה מעורבת של צבעי פנדה, גואש או טושים. השימוש במיומנויות מגוונות. בחירת הצבעים והנחתם על הנייר מעידה על העושר הפנימי החבוי ביוצרים, אשר לרוב אינו בא לידי ביטוי עקב קשיי השפה והתקשורת.
 

האמנות סייעה לחלקם הגדול ליצור קשר עם הסביבה. הבחירה החופשית בתכנים, בכלי הציור מאפשרת להם חופש בחירה וביטוי אישי למימוש העצמי. לעיתים הציור אינטואיטיבי. בהתבוננות מקרוב ניתן לראות כיצד בציור יוצאים האמנים מגבולות הצורות, עולים עם צבע על צבע ומוכיחים לנו כי הם מסוגלים לפרוץ את גבולות "המגבלה" ולתת חופש לצבע, לצורה ולעצמם. בעבודות אחרות נעשה שימוש במילה הכתובה, תכשיטים מחוטי רקמה, עיסת נייר, מיניאטורות פימו, אוריגאמי, פלסטלינה, עץ, חרוזים וחומר.
 

אמנים מיוחדים אלה יוצרים אומנות שהיא מחוץ לזרם המרכזי ויצירותיהם מעידות על קיומו של עולם פנימי עשיר ומלא עוצמה. האור שנשפך, התמימות, הכישרון, המתחים, הכריזמה והשלווה כל כך ייחודיים להם, ויש להם הרבה פנימיות שיוצאת החוצה ומגלה את העולמות השונים שחבויים בהם.
 

ידוע בתולדות האמנות על הצלחות אומנים מתמודדי נפש: קנדינסקי, ואן-גוך, רותקו ועוד. המציאות הייתה רק נקודת מוצא שבאמצעותה הם ביטאו את עולמם הפנימי, והעולם החיצוני נראה ביצירותיהם דרך רגשותיהם, תחושותיהם וקורות חייהם.

האמנים המציגים בתערוכה מוכיחים כי באמנות אין שום גבולות, והכישרון האמנותי המסייע 'להמריא' בגאווה ולהתגבר על מצוקות היומיום ונותנת להם משמעות לחיים. עולם עוצמתי המבקש לפרוץ החוצה ולשתף אותנו, במבט אל עולמם הפנימי בו הם ניחנו. מבט אל כישרון אמנותי בלתי מבוטל, על אף מוגבלותם הם מוצאים בעצמם את הכוחות והיכולות להוכיח ולהציג אותו לעולם, באופן מעורר השראה, שלא נופל כהוא זה מיצירתם של אמנים אחרים, ולנו הם פותים צוהר לתכנים שאנחנו לא בהכרח מכירים או מבינים. התערוכה היוצרת דיאלוג מעניין, מרגש ומציגה את כשרונם של אמנים עם מוגבלויות. קשר אמפטי וישיר, ואנו שמחים על ההזדמנות להציג בגלריה את התערוכה הזו ולתת במה לציבור המיוחד זה.   

 

פתיחה: 9.9.23.  נעילה: 21.10.23                                                         אתי פרדו נוסבאום

מסע אל הליבה:

יצירה בלהט של 700-1220 מעלות – דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית.

בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

 

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת.

אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע.

מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.        

  

פתיחה: 5.7.202.   נעילה:  9.8.2025                                                                אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page