top of page
"מהפך מן הפח"
אוצרים: אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני
צלם: צבי אליאש
היכולת של האמן לעשות אמנות יש מאין, הראש היצירתי קולט חומרים סביבו ויודע ליצור אומנות, שינויי קונספט
של מוצר למשהו אחר זה אחד הדברים המרתקים אצל אמני המיחזור. התערוכה החדשה בגלריה היא על טוהרת
המיחזור. שקיקי תה משומשים, שקיות ניילון מהסופר, עץ, מתכות וברזלים. חומרים רכים ורטובים, חומרים קשים
המתרככים במהלך היצירה. שלושה אמני מיחזור בשלוש גישות שונות ומשותפות. יצירות אקולוגיות בעיצוב ייחודי וברמה גבוהה. חשיבה עמוקה בשאלה כיצד ניתן לשנות את הרגלי הצריכה והשימוש למשל, בשקיות הניילון הפוגעות בבעלי חיים בטבע ובסביבה ?.
אחת האפשרויות היא שימוש חוזר מפתיע משקיות ניילון אשר הפיחו בהם חיים חדשים, תוך תחושה ערכית שכולנו יכולים לעשות שימוש חוזר בפסולת של שקיות ליצור מהן "מהפך מן הפח" ולהיטיב עם האדם, טבע והסביבה.
אביבה סביצ'קי,
גרה בנוף כנרת. יוצרת בטכניקה ייחודית לה, ללא צבע או משיכת מכחול, מרקמים, טקסטורות ושקיפויות, משחקים של אור וצל וגוונים של צבע, טכניקה המאתגרת את השימוש הקונבנציונלי במכחול וצבע של הציור הקלאסי. אביבה משתמשת בשקיות ניילון כמצע ליצירה עצמה, בחומר עצמו כמכחול וצבע, ביצירת גוונים
חדשים, באמצעות השקפויות החומר הפלסטי ואף יוצרת מהן פרטי ליבוש. העבודות העשויות משקיות
פלסטיק ממוחזרות שאספה בבית, בתי חברים וסמוך לרשתות, לסופר מרקט הסמוך לביתה, משלבות את נקודת
מבטה וניסיונה רב השנים וגורמת לצופה לצאת למסע להגברת המודעות לאשפה ומחזור בחיי היומיום.
דליה בונה, יפעת להב בונה,
אם ובת היוצרות ביחד, גרות בכרם מהר"ל ויש להן גלריה "שתי וערב". התקשורת בין בת ואם מתרחשת ביצירה,
עובדות בסימביוזה וכל אחת נותנת ליצירה את מה שהיא הכי טבה בו. הן משלימות אחת את השנייה ואין ביניהן
תחרות.
אחד המראות הנפוצים בהרבה בתים של אנשים מבוגרים, ברגע שהמעלות צונחות מעט: שקיות תה משומשות על צלוחית קטנה ליד הקומקום, מחכות עד בוש שיקרה איתן משהו ובסוף נזרקות אחר כבוד לפח. רגע לפני שמוותרים
לגמרי על התיון המשומש, גילו דליה בונה וביתה יפעת להב בונה, שאפשר לעשות עם שקיק התה המון חוץ מלהניח על העפעפעיים, כי את זה כבר כולם יודעים. השימוש בשקיות התה מהווה חומר גלם ליצירות המוצגות
כרגע בתערוכה. הצבעוניות, הריח, הקשר. שתמיד נמשיך להיפגש על כוס תה...קר או חם בהיר או חזק עם סוכר או בלי סוכר.
העיקר באווירה טובה פייסנית ומתקשרת.
אלעד גוטרמן,
פסל, צורף, מסגר ומורה במחלקה לצורפות במכון לאמנויות תל חי. יוצר בעיקר בפסולת מתכת ועץ. בטכניקות
הרמה ועיבוד קר באמצעות פטיש וסדן. הטכניקה מאפשרת לו ליצור מגוון של כילים, החל מקערות, כוסות, מימיות ועוד...מבחינתו היצירה האמנותית היא תוצאה של הבנת החומר, שליטה טכנית, רעיון מניע ורבדים רבים
נוספים. הוא מביא לידי ביטוי חומרי, אסטתי וצורני את הרעיונו לעולם, בין אם היצירה היא "שימושית" (פונקציונלית) ובין אם אסתטית "טהורה", הוא טוען את האובייקט בערך מוסף רוחני ותרבותי.
המתבונן יבחר לעצמו משקפיים (אמנותיות, אסתטיות, מדעיות טכנולוגיות, רעיונות, או אחרות) על מנת לשפוט
את המובא לפניו.
"כל מה שנמצא סביבי, כל מה שנזרק, נשבר, התקלקל, החליד, מבחינתי זה חומר גלם. אני מתחיל מחומר.
החומר הוא ההשראה הראשונה: עכשיו מה הוא מזכיר לי ?
איך אני מחבר את זה ?
איך זה יהפוך לרגש ?
bottom of page