top of page
!cid_16daa31b1f9c66ef01f1.jpg
!cid_16daa31b1f9c66ef01f1.jpg

שני יוצרים וים של צלילים : אנטון קורן, פיטר איזיקוביץ

אוצרים: אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני

צלם: צבי אליאש, ארז בן סימון

גלריה סימן שאלה מכוונת לראשונה זרקור לעולמם של אנשים מיוחדים, שמומחיותם ומשלוח ידם היחודי או העיקרי: בניית כלי נגינה. בוני כלי נגינה הם אמנים ואומנים בעלי מיומנויות ברמה גבוהה ביותר. בעבודת ידיים ונגרות עדינה,

בהבנה הפיסיקלית והמתמטית של התהליך האקוסטי בשליטה בתורת המוסיקה ויסודותיה ובעיקר, בכוחם לדימיון ולפסל את הכלי הגמור מתוך החומר לכדי יצירות אמנות ומקומם בגלריה. רובם ככולם יודעים לנגן בכלים רבים ומגוונים ויוצרים מוזיקה.

המוזיקה מלווה את המין האנושי מאז ומתמיד. אנחנו אוהבים ליצור מוזיקה, להאזין לה, לרקוד לצליליה, המוזיקה היא

ללא ספק דרך עוצמתית לתקשר ולחבר בין אנשים. היא בעלת קסם שאי אפשר להתעלם ממנו ומשחקת תפקיד מאוד

משמעותי בכל מגזרי החברה מכל התרבויות ובכל הזמנים. היכן שישנה מוזיקה, ישנם גם כלי נגינה. ישנו קשר עמוק בין אופי המוזיקה והכילים עליהם מנגנים אותה: גיטרה חשמלית מתאימה לקצב ולכעס של הרוק אנד רול, אבל נדיר לראות גיטריסט מלווה הופעת אופרה. כינורות מוצאים את מקומם במוזיקה הקלסית, אבל קשה למצוא אותם בהיפ-פופ

סביר להניח שהקשר הזה הוא תוצאה של הפסיכולוגיה האנושית המשונה ולא נובע מתכונות כאלה או אחרות של כלי

המוזיקה עצמו. אלטון ג'ון, למשל, בנה קריירה מוצלחת מאוד על בסיס שילוב של פסנתר כנף עם רוק אנד רול. תהה 

הסביבה אשר תהה, הקשר הזה קיים: כלי הנגינה משפיעים על המוזיקה שיוצרים עימם.

כלי המוזיקה משתנים לאורך השנים. לפעמים השינוי הוא מהיר מאוד- כמו הפריחה האדירה בכלי נגינה אלקטרוניים

בחמישים השנים האחרונות ולפעמים, הוא איטי וכמעט בלתי מורגש. אך השינוי קיים תמיד. דוגמה מוחשית לכך, רובנו

שמענו את יוהאן סבסטיאן באך. רובנו גם מכירים את היצירות המפורסמות ביותר שלו, גם אם אנחנו לא תמיד יודעים שהוא זה שהלחין אותן. היום בדיוק כמו אז, בין נגן מבצע או מלחין שרודף אחרי התהילה, נמצא בעל מלאכה, נטול קהל, שמונע מאהבה לחומר, לצורה ובמיוחד לצליל שנוצר מהמפגש ביניהם.

בתערוכה מוצגים כלי נגינה של שני אמנים: אנטון קורן ופיטר איזיקוביץ. כל אמן והסגנון המיוחד שלו כלים מסורתיים וקלאסיים לצד כלי נגינה חדשניים ומקוריים. חלקם של הכלים ידידותיים למשתמשים ומאפשרים לכל אחד להפיק צלילים וליצור עם האחרים הרמוניות מוזיקליות, גם ללא יידע במוזיקה.

                                                                                                                          אתי פרדו נוסבאום

 

 

 

 

 

פיטר איזיקוביץ: שירת העץ

אמן ואומן מיוחד המגלה את סודות הצלילים בכלי נגינה שהוא בונה. חלקם כלים לא שיגרתים, חלקם קיימים בעולם המוזיקה וחלקם הוא ממציא. קסילופון שהוא גם שולחן קפה. נבל דלת, נבל אירי (קלטי), נבל בטן (לריפוי ולנשים בהריון), קלימבה, דיג'ירידו, מרימבה, ועוד.

פיטר הוא אוטודידקט. את כל מה שהוא עושה, למד בכוחות עצמו גם שהמידע היה פחות זמין עוד הרבה לפני עידן האינטרנט. נולד וגדל ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ניגן בגיטרה ובמפוחית, הצלילים והמקצבים של אפריקה, היוו נדבך

חשוב והשפיע חזק על חייו ועבודותיו. מאז שהיה ילד, תמיד נמשך לעולם המוזיקה וכלי נגינה מכל הסוגים. לדבריו:

"התמזל מזלי שהייתי מסוגל לשלב את כישורי הנגרות עם אהבתי למוזיקה וכלי נגינה".

בכל מקום אפשרי, הוא מנסה, להשתמש בעץ ממוחזר, או בעץ שהוא אסף מגיזום עצים ברחבי הגליל. השילובים בכלי הנגינה השונים מרתקים אותו והוא תמיד עובד על הכלי הנגינה הבא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנטון קורן - כלים אתניים, מתרים, צינורות.

מוזיקאי, אמן ובונה כלי נגינה. חוקר תדרי קול והשפעתם כבר מעל עשור. ניגן בעבר בהרכבי מוסיקה אלקטרונית ומוסיקת עולם. בעלים של המותג Tone i drums - בית מלאכה לכלי נגינה מיוחדים.

אנטון התחיל לנגן על דיג'רידו בגיל 16, לאחר כמה שנים נחשף לעוד כלי נגינה מהמשפחה של הדיג', כלים אשר מנגנים תו אחד בלבד-כלי אוברטון ביניהם, נוולי פה שונים וחלילי אוברטון. כעבור זמן קצר הצטרף להרכבים שונים כנגן אוברטונים וזמר שירת גרון.

בשנת 2004 החל לבנות כלי נגינה שונים מעץ דבר שבמהרה הפך למקצועו. הקים חברה בשם "תו אחד" התמחה בבניית כלי הקשה מלודי ייחודי במינו אשר הפך ללהיט עולמי.

כיום מנגנים על הכלים של אנטון קורן הרכבים גדולים ומוכרים ואפילו בהפקות ענק בברודווי.

www.ITONEdrums.com

https://youtu.be/XyzgrVRuBGA

Resize of 408.jpg
Resize of 235.jpg
Resize of 226.jpg
Resize of 254.jpg
Resize of 1910.jpg
Resize of 353.jpg
Resize of 289.jpg
Resize of 267.jpg
Resize of 169.jpg
Resize of 177.jpg
Resize of 188.jpg
Resize of 389.jpg

 מבט כללי, נבל קלוי, נבל דוד וקסילופונים

             נבל פעמון לדלת                                        נבל קלטי                                קסילופון מצוי

                        נבל בטן

                        דידג'רידו

              קסילופון בטן                                  קסילופון טלוי

Resize of 1010.jpg
Resize of 055.jpg
Resize of 078.jpg
Resize of 067.jpg
Resize of 026.jpg
Resize of 125.jpg

     קסילופונים

                פאנטם

                   אוקרינות

Resize of 136.jpg
Resize of 044.jpg
Resize of 0911.jpg

                                                              קהל בפתיחת התערוכה

EBSM0608.jpg
EBSM0665.jpg
EBSM0679.jpg
EBSM0689.jpg
Resize of 4918.JPG
Resize of 4716.jpg

הופעה בפתיחת התערוכה                                                 קונצרט של פיטר איזיקוביץ נבל קלטי ודיז'ירידו 

זמרת מיה איזיקוביץ גיטרה - ונגן פיטר איזיקוביץ                           ואנטון קורן קסילופון טלוי

Resize of 4110.jpg
EBSM0718.jpg

מסע אל הליבה:

יצירה בלהט של 700-1220 מעלות – דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית.

בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

 

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת.

אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע.

מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.        

  

פתיחה: 5.7.202.   נעילה:  9.8.2025                                                                אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page