אמנים מדברים עם טולי: תערוכה מחווה, השקת ספר אמן, תצוגת קבע של טולי באומן.

משתתפים: מיכה אולמן, שלומית באומן, יאיר גרבוז, ציבי גבע, יונתן גל, יובל דניאלי, דיגי דקל, ישראל הדני, יוסף הוכמן, חאסן חאטר, פני יסעור, תגית כלימור, הילה לו לו לינ, סיגלית לנדאו, אריאל מיודוסר, גיל מיודוסר באומן, נפתלי נחמני, שאול סלו, אתי פרדו נוסבאום, שאול קנז, דוד קנפו.

אוצרים: אתי פרדו נוסבאום, נפתלי נחמני.

צלם: צבי אליאש.

צוות בפאנל בפתיחה: אתי פרדו נוסבאום-אוצרת מנחה, אהרון ולנסי-ראש מועצה ג.ע. לשעבר, דליה מנור היסטוריונית וחוקרת אמנות ישראלית, יאיר גרבוז אמן משתתף בתערוכה, שלומית באומן אמנית-מרצה-אוצרת ערכה את הספר של טולי באומן.

  אתי פרדו נוסבאום,                 אהרון ולנסי                      דליה מנור                      יאיר גרבוז                    שלומית באומן 

​

​

​

​

​

​

​

​

טקסט אהרון ולנסי

טקסט דליה מנור

טקסט יאיר גרבוז

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

תערוכת מחווה: חמש שנים חלפו מאז לכתו באופן מפתיע של טולי באומן בעודו שוקד בסטודיו בעשייה האמנותית שלו והחלל שנותר עדין עצום. חמש וחצי שנים מאז הגלריה החלה לפעול. צוות הגלריה בחר להקדיש את התערוכה כמחווה לאיש גדול זה, שחלם והגשים את חלומו ויסד יחד עם אילנה שתמיד עמדה לצידו, את הגלריה. אקורד אחרון ליצירתו וחזונו. באירוע מרגש לזכרו בחרנו להוסיף חדר לתצוגת קבע מעבודותיו ולהשיק ספר המסכם את פועלו רבת השנים.

21 אמנים משתתפים בתערוכה, האמנים התבקשו ליצור יצירה תוך אימוץ הגישות השונות הכוללות את עולמות התוכן שבהם עסק טולי. כולם כאחד, נרתמו מיד למשימה ולא היו זקוקים לתמריצים לחשוב על טולי. עבורם, טולי היה קודם כל חבר טוב, אוהב אדם ורק אחר כך: אמן בנפשו, מוכשר, שמוחו מלא בהמצאות וחי את הסקרנות. יוצר, עצמאי, פסל שניהל רומן עם הבזלת, חתך וברר מה קרה באבן ובתוכה, כשהתעקש, גם הבזלת התחילה לנגן, כי הכל אפשרי. רב אמן בתחום ההדפס, ידי זהב לו, שהדפיסו על ועם כל חומר. שליטתו ברזי ההדפס הביאה אותו את התודעה הישראלית והבינלאומית בתחום. איש אשכולות רב פעלים, אוצר בלום של ידע, מורה נערץ, כימאי, יזם, בעל חוש הומור שאהב לשחק עם חומרים ועם אתגרים, אהב שחמט, אהב מחשבים ובעיקר אהב לחדש ולהתחדש ללא קשר לגיל.

טולי באומן, נולד בארגנטינה ב-1933 . עלה לישראל ב-1956 והצטרף לקיבוץ עמיר שבגליל העליון. השתייך לדור הביניים באמנות הישראלית. קבוצה קטנה, קטנה מדי של אנשים שעשייתם העקבית והעיקשת פילסה דרכים חדשות בעולם האמנות. בעל חזון תרבותי, אמנותי, חברתי ופוליטי, שתרם רבות לפיתוח השיח האמנותי בארץ. הציף סוגיות הנוגעות לסבך הקשרים שבין אמנות למרחב, למקום ולסביבה, תוך הקשבה לצורך בפעילות מסוג זה גם בפריפריה הרחוקה. לתפיסתו, הפריפריה היא המרכז החדש. היה שותף מוביל של אמני הגליל העליון. שותפות שהצמיחה אירועי תל חי לאמנות בת זמננו: 80, 83, 87, 90, 93 שכינס אליו את מיטב האמנים והאוצרים מהארץ ומהעולם. מפגשים אלו התרחשו לרוב בנוף הפתוח ואיוו ניסיון לא שיגרתי לממש את מושגי הקשר בין אמנות-חברה-טבע ונגעו בהבטים היסודיים של יחסי גומלין אמן-קהילה ובל נשכח את הסימפוזיונים הבינלאומיים של אבן בגליל.

המכללה בגבעת חביבה וכתב העת לאמנות-סטודיו, היו פרי יוזמתם של טולי ואילנה באומן, כתב העת שטיפח את מיטב העורכים, הכותבים, המבקרים והפרשנים. העשיר את מדף האמנות בתרגומים של טקסטים חשובים ועדכן את קהילת התרבות בנעשה בארץ ובעולם. במהרה הפך כתב העת לחוד החנית של שיח האמנות בארץ וקידם את הדיון התיאורטי באמנות הישראלית בת זמננו. הסוציאליסט האחרון, איש השמאל והשלום יזם פעיל במפגשי אמנות בין יוצרים ישראלים לפלסטינים. בניסיון לקרב עמדות ולעשות צדק מתוך תקווה שאולי נגיע פעם להבנה ולשלום: ברבות מעבודותיו מובלט פן חברתי ופוליטי בשילוב אלמנטים פואטים. לתפיסתו, הרצון להפגיש את הבלתי אפשרי, את הדברים המנוגדים והזרים ביותר היא אמנות, שהפכה ברבות השנים לדרך חיים. בשנת 2014, זכה בפרס מפעל חיים של משרד התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית.

מדברי יאיר גרבוז: "מי שעושה אמנות כאן בארץ חושב גם על טולי, מי שכותב על אמנות כאן בארץ, ומנסה להשפיע צריך לחשוב גם על טולי. ממילא מי שכואב את העדרו של כתב עת לעינייני אמנות חייב לחשוב על טולי. מי שמתבונן מסביבו בייאוש ובפחד אבל הוא לא מתייאש ולא מפחד אלא מחדד ומשחיז את חוש ההומור שלו מזכיר וממשיך את טולי. מי שלא רוצה שהאגו שלו יתנפח ולכן הוא עסוק בנתינה ובתרומה כבר ממש קרוב לטולי. מי שיודע את כל מה שמניתי כאן ועוד הרבה דברים נוספים מבין כמה עשיר ברוח ומגוון הוא היה".

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​