top of page

מעשה בפיסת עץ קטנה

בין המטאפורי לשימושי

גלויה צד קדמי לגלריה.jpg

הכול מתחיל בפיסת עץ קטנה וניצוץ של דמיון רב ... תערוכה חדשה מוצגת בגלריה עוסקת בעץ...               

שלושה אמנים, אתי גדיש דה לנגה (כפר הים), צביקה פיבלמן (מנוף) ויוסי אביגד (גונן). כל אמן והייחוד שלו. המנעד רחב, בין המטאפורי לשימושי. בכל פעם מחדש אנחנו נדהמים לגלות עד כמה יצירתי יכול המוח האנושי להיות כאשר עומד בפניו חומר גולמי, עשיר ואיכותי.
העץ הוא חומר הגלם המקשר בין האמנים. חומר טבעי הקיים במגוון גדול של סוגים, גוונים ותכונות ומשמש בתחומים רבים בחיי היום יום הן בתעשייה והן במגזר הפרטי. כחומר, העץ הוא חומר מוצק, קשיח, מבודד חום וחשמל ובעל עמידות לאורך זמן ומאופיין כחומר חמים למגע, מקנה לביתנו אווירות שונות, כדוגמת המראה בית כפרי חמים וארצי, נעים למראה, בעל "תמונת עץ" ייחודית וקשת רחבה של גווני חום ואדמה. הוא משדר יוקרתיות, אריסטוקרטיות ומכובדות. העץ מקנה למוצר ערך מוסף בדמות איכות, מראה משובח ואורך חיים. לעץ היכולת לקבל גימורים שונים כמו צבע, לכה או הספגה בשמנים מיוחדים המדגישים את המראה הטבעי הקיים ממילא בחומר.
אתי גדיש דה לנגה - מפסלת סירות בעץ הפאולוניה שעליהן אובייקטים מחומרים שונים. הסירה משמשת כחפץ מעבר ממקום למקום ובאופן מטאפורי מתקופה לתקופה. הסירה מיטלטלת בין גלי הים, בין גלי החיים, לפעמים שטה על מי מנוחות לפעמים מתנדנדת כקליפת אגוז בין הגלים הסוערים. הסירה אוספת לתוכה זיכרונות על גבי זיכרונות ממסעות קודמים. כולנו יוצאים למסע בסירה שמפליגה אל הלא-נודע בתחילת החיים ... מסע שמקפל בתוכו ילדים משפחה וחלומות לעתיד. חיינו הם מסע, שמתחוללים בו שינויים כל הזמן. הסירה מייצגת את המסע הפנימי של תהליך רגשי/קיומי של האמנית, ושל כולנו בעצם.
צביקה פיבלמן – אמן המחובר לטבע, שעוסק במלאכת העץ. בעבודותיו, ניתן לראות זיקה לעץ טבעי ולעצים מעובדים ותעשייתיים שעברו בדרכו הייחודית הסבה לאמנות שימושית. עיקר עיסוקו בחריטה וגילוף. בשיטות אלו יוצר: צלחות, קערות, אגרטלים, פמוטים, גביעים, כוסות קידוש, קופסאות ושעונים. עבודה עם העץ משחררת את מחשבותיו בזמן שידיו עסוקות בעיבוד ובליטוש שלו. המגע עם העץ מרגיע מאוד והריח, משכר חושים. כל מוצר מטופל באופן פרטני משלב הגזע הגולמי התעשייתי והמעובד ועד למוצר המוגמר. כיוון שכך אין שני מוצרים זהים אחד לשני כפי שאין שני עצים זהים זה לזה.
יוסי אביגד - אמן בנשמה. חרש עץ ונהנה מכל שניה אולי בגלל שעץ הוא חומר שמאפשר לו להפוך דמיון למציאות. החום שבא מעץ טבעי, מייצר עבורו פינת חיים שונה ומרתקת. את יצירותיו, הריהוט ומשחקים מיוחדים לילדים ולגדולים הוא יוצר בשיטות מסורתיות ומודרניות בשילוב של כלים ידניים וחשמליים. עיסוק בצעצועים מחבר אותו למקומות הנקיים, לילדות, לכמיהה למחוזות אחרים של תמימות ומשחק. צעצועים מאפשרים לו התבוננות על ייצוגים של עצמו על ציר הזמן מהילדות בתל אביב עד בגרותו בגליל. יש משהו במשחקים שלו שמושך את העין ואת הלב כמו רוח בין הענפים.
לחרש העץ חיבור עמוק לטבע ולעץ, עבודה בעץ היא מסורת שקיימת כבר אלפי שנים. במהלך בעשורים האחרונים מתפתח התחום של Woodworking”  “fine או בעברית: נגרות אמנות. שאיפתו של חרש העץ היא ליצור חפצים שנבנו בצורה אחראית ויחזיקו מעמד לדורות ומשלבים בין השימושי והמעשי, האסתטי והמענג. מטרתו העיקרית ליצור "חפץ" שיפיח רוח חיים בחלל שהוא מונח בו, ויהפוך אותו משגרתי ליוצא דופן ומשובב נפש.
                                              
פתיחה: 15.5.21   נעילה: 19.6.21.                                                                          
אתי פרדו נוסבאום

אתי גדיש דה לנגה

צביקה פיבלמן

יוסי אביגד

שירה: אורי חכים

צילום: צבי אליעש

מסע אל הליבה:

יצירה בלהט של 700-1220 מעלות – דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית.

בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

 

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת.

אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע.

מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.        

  

פתיחה: 5.7.202.   נעילה:  9.8.2025                                                                אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page