top of page

חוטים מקשרים

אגלי גרינפלד, דבורה מורג – השבת אבידות

חוטים מקשרים מוקטן.jpg

תערוכה חדשה המוצגת עתה בגלריה "סימן שאלה" בקיבוץ עמיר. בתערוכה "חוטים מקשרים" מוצגות עבודות מרשימות של אגלי גרינפלד (כפר סאלד) דבורה מורג (ת"א), העוסקות בחוטי צמר, שקי יוטה, בהקשרים שונים, גשמיים ורוחניים. חוטים מקשרים ומספרים חלקים בסיפור חייהם של שתי האמניות. שתיהן חוקרות את החוט תחילה. סורגות או פורמות, תופרות או עוטפות ומבקשות ליצור דימויים צורנים, חלקם מופשטים וחלקם מכוונים. היצירות יפהפיות ומרגשות.
 

אגלי גרינפלד,

 

אמנית טקסטיל מכפר סאלד, במהלך לימודיה לתואר שני בלימודי נשים חשה בצורך לחזור ולגלות מחדש את מלאכות היסוד של נשים ברחבי העולם, לנסות להתחקות אחר הידע שהועבר מאם לבת. בעבר שימשו סריגה, אריגה ורקמה כמדיום רב עוצמה לביטוי עצמי לתקשורת בין נשים. גרינפלד, לא העלתה על דעתה שסריגה צבעונית וקישוט עצמים בביתה ומחוצה לו יזמנו אותה להציג במקומות שונים בארץ ובעולם. בין היתר בהודו, ברזיל, פורטוגל, שוויץ, איטליה ואנגליה. ולזכות בפרס בביאנלה של פירנצה בשנת 2017.

גרינפלד סורגת אלמנטים גדולים וזורמים. לעיתים מחבקים עצמים בסביבה החיצונית ללא רשות וללא הגבלות, סגנון המזכיר גרפיטי שנחשב לאומנות מצוירת על גבי קירות ללא הסכמת בעל הרכוש. היצירות אמנם מבוססות על "תחביב של סבתות", אבל הן כבר הספיקו להפוך לטרנד עולמי לוהט המוכר בשם "הפצצת סריגה". בו אמנים החלו לכסות בסריגה צבעונית אובייקטים שונים במרחב הציבורי כדי להעניק להם היבט אנושי ותוסס, ובעיקר כדי להפיח בעוברים והשבים תחושה של אופטימיות ושובבות ליום שגרתי ולנוף האורבני העירוני. מרחבים אלו הפכו למגרש המשחקים הפרטי שלה. שאיפתה ליצור שפה פמיניסטית המעניקה כבוד לחוש המישוש, לחושניות ורכות האישה. מבחינתה כל פרויקט מתחיל מבדיקה מעמיקה של הדמות או החפץ שאותו היא מעוניינת לעטוף או לקשט.

דבורה מורג - "השבת אבדות"

 

אמנית מייצבים מתל-אביב, ברוב עבודותיה קיים שימוש באובייקטים "יד שניה". חפצים ופרגמנטים של חפצים שידעו חיים אחרים. לכן השימוש הוא בשקי היוטה, אשר בעברם שימשו להעברת פולי קפה. השקים נושאים בתוכם את העמל ואת עבודת הפועלים. יש להם ריח חזק של דם יזע ודמעות.

העבודות המוצגות בתערוכה שייכות לסדרת עבודות "אריזה משפחתית" הכוללת אובייקטים שנעטפו בבדי יוטה ופשתן גס שמקורם גם בשקים. הבד תפור, ידנית, במהודק על גבי האובייקט כשהוא מגן וחונק אותו בו זמנית. העטיפה והתפירה העמלנית והכואבת, יוצרות קליפה אסתטית המעלימה עולמות אחרים.

הבד והחוטים הם שפת האם של מורג. החומריות הגסה של שק היוטה: שק היוטה, מאד ישראלי והישרדותי במהותו, המשמש להעברת חומרי גלם אורגניים. לבוש השק מבטא אבל ביהדות, ובתודעה הישראלית שקי יוטה מלאים בחול מזכירים מלחמה. יש בצבע השקים וביובש שלהם משהו מן הנוף הישראלי והצחיחות המדברית.

לפני כ 4 שנים הוזמנה להציג בביאנלה בפורטוגל. נושא הביאנלה היה "אורגניות - אי אורגניות". המיצב שילב בין מבנה אסתטי לתאוריה מדעית המבוסס על מודל שקיות החול האמפירית של גאודי ומודל "קו השרשרת" (catenary model). הווירטואלי הקווים והמשטחים תלויים בחלל וקוראים תיגר על כח המשיכה ומציירים צורות בחלל בהתאם לכוח המשיכה, הצורות הנוצרות נמצאות בין ציפה לתליה, בין תנועה ליציבות.

פתיחה: 26.6.21    נעילה: 7.8.21                                            

                                                                                                                   אתי פרדו נוסבאום

04.jpg
36.jpg

אגלי גרינפלד

13.jpg
25.jpg
32.jpg

דבורה מורג

38.jpg
30.jpg

שירה - גבי חן

bottom of page