top of page

חוטים מקשרים

אגלי גרינפלד, דבורה מורג – השבת אבידות

חוטים מקשרים מוקטן.jpg

תערוכה חדשה המוצגת עתה בגלריה "סימן שאלה" בקיבוץ עמיר. בתערוכה "חוטים מקשרים" מוצגות עבודות מרשימות של אגלי גרינפלד (כפר סאלד) דבורה מורג (ת"א), העוסקות בחוטי צמר, שקי יוטה, בהקשרים שונים, גשמיים ורוחניים. חוטים מקשרים ומספרים חלקים בסיפור חייהם של שתי האמניות. שתיהן חוקרות את החוט תחילה. סורגות או פורמות, תופרות או עוטפות ומבקשות ליצור דימויים צורנים, חלקם מופשטים וחלקם מכוונים. היצירות יפהפיות ומרגשות.
 

אגלי גרינפלד,

 

אמנית טקסטיל מכפר סאלד, במהלך לימודיה לתואר שני בלימודי נשים חשה בצורך לחזור ולגלות מחדש את מלאכות היסוד של נשים ברחבי העולם, לנסות להתחקות אחר הידע שהועבר מאם לבת. בעבר שימשו סריגה, אריגה ורקמה כמדיום רב עוצמה לביטוי עצמי לתקשורת בין נשים. גרינפלד, לא העלתה על דעתה שסריגה צבעונית וקישוט עצמים בביתה ומחוצה לו יזמנו אותה להציג במקומות שונים בארץ ובעולם. בין היתר בהודו, ברזיל, פורטוגל, שוויץ, איטליה ואנגליה. ולזכות בפרס בביאנלה של פירנצה בשנת 2017.

גרינפלד סורגת אלמנטים גדולים וזורמים. לעיתים מחבקים עצמים בסביבה החיצונית ללא רשות וללא הגבלות, סגנון המזכיר גרפיטי שנחשב לאומנות מצוירת על גבי קירות ללא הסכמת בעל הרכוש. היצירות אמנם מבוססות על "תחביב של סבתות", אבל הן כבר הספיקו להפוך לטרנד עולמי לוהט המוכר בשם "הפצצת סריגה". בו אמנים החלו לכסות בסריגה צבעונית אובייקטים שונים במרחב הציבורי כדי להעניק להם היבט אנושי ותוסס, ובעיקר כדי להפיח בעוברים והשבים תחושה של אופטימיות ושובבות ליום שגרתי ולנוף האורבני העירוני. מרחבים אלו הפכו למגרש המשחקים הפרטי שלה. שאיפתה ליצור שפה פמיניסטית המעניקה כבוד לחוש המישוש, לחושניות ורכות האישה. מבחינתה כל פרויקט מתחיל מבדיקה מעמיקה של הדמות או החפץ שאותו היא מעוניינת לעטוף או לקשט.

דבורה מורג - "השבת אבדות"

 

אמנית מייצבים מתל-אביב, ברוב עבודותיה קיים שימוש באובייקטים "יד שניה". חפצים ופרגמנטים של חפצים שידעו חיים אחרים. לכן השימוש הוא בשקי היוטה, אשר בעברם שימשו להעברת פולי קפה. השקים נושאים בתוכם את העמל ואת עבודת הפועלים. יש להם ריח חזק של דם יזע ודמעות.

העבודות המוצגות בתערוכה שייכות לסדרת עבודות "אריזה משפחתית" הכוללת אובייקטים שנעטפו בבדי יוטה ופשתן גס שמקורם גם בשקים. הבד תפור, ידנית, במהודק על גבי האובייקט כשהוא מגן וחונק אותו בו זמנית. העטיפה והתפירה העמלנית והכואבת, יוצרות קליפה אסתטית המעלימה עולמות אחרים.

הבד והחוטים הם שפת האם של מורג. החומריות הגסה של שק היוטה: שק היוטה, מאד ישראלי והישרדותי במהותו, המשמש להעברת חומרי גלם אורגניים. לבוש השק מבטא אבל ביהדות, ובתודעה הישראלית שקי יוטה מלאים בחול מזכירים מלחמה. יש בצבע השקים וביובש שלהם משהו מן הנוף הישראלי והצחיחות המדברית.

לפני כ 4 שנים הוזמנה להציג בביאנלה בפורטוגל. נושא הביאנלה היה "אורגניות - אי אורגניות". המיצב שילב בין מבנה אסתטי לתאוריה מדעית המבוסס על מודל שקיות החול האמפירית של גאודי ומודל "קו השרשרת" (catenary model). הווירטואלי הקווים והמשטחים תלויים בחלל וקוראים תיגר על כח המשיכה ומציירים צורות בחלל בהתאם לכוח המשיכה, הצורות הנוצרות נמצאות בין ציפה לתליה, בין תנועה ליציבות.

פתיחה: 26.6.21    נעילה: 7.8.21                                            

                                                                                                                   אתי פרדו נוסבאום

04.jpg
36.jpg

אגלי גרינפלד

13.jpg
25.jpg
32.jpg

דבורה מורג

38.jpg
30.jpg

שירה - גבי חן

עשור של יצירה וחיבור: תערוכה חגיגית בגלריה "סימן שאלה?"

בעמק גלילי, על גדת הירדן, בקיבוץ עמיר, שוכן מקום בו נפגשים טבע ואמנות, חלום שהתגשם. טולי (1933-2015) ואילנה (1934-2020) באומן, זוג אמנים חלוצים, הקימו את גלריה "סימן שאלה?" כמרכז תוסס של יצירה והשראה, והותירו חותם עמוק על האמנות והחברה בישראל, ובגליל בפרט. סיפורם הוא סיפור של אהבה לאמנות, מסירות לקהילה וחזון בלתי מתפשר. הנוף הפראי והשקט של הגליל היווה עבורם השראה אינסופית. טולי, אמן חזותי, ראה באמנות כלי לשינוי חברתי, ואילנה, קרמיקאית, המנהלת המיתולוגית של המכון לאמנות בתל-חי, וגבעת חביבה. יצרה רשת קשרים בין אמנים ומוסדות תרבות. פעילותם חצתה גבולות, קידמה דיאלוג בין אנשים, ופרויקטים כמו "מפגשי תל-חי", "גבול השלום" ו"סטודיו" מעידים על כך.

תערוכה המוצגת, מציינת עשור לפעילותה של גלריה "סימן שאלה?", היא חגיגה של יצירה, חדשנות וחיבור עמוק לקהילה. היא מהווה נקודת ציון משמעותית במסע ארוך ומרתק, המאפשרת לנו להתבונן לאחור על הדרך שעברנו, להעריך את ההישגים הרבים ולתכנן את העתיד בהשראה ובחזון.

גלריה "סימן שאלה?" היא הרבה יותר ממקום להצגת אמנות; היא שער לעולם של יצירתיות ייחודית, מרחב בו מתמזגות מסורת וחדשנות ליצירת חוויה מעוררת השראה. כל ביקור בגלריה הוא מסע אל עולמות חדשים, שם צבעים עזים, מרקמים מגוונים ויצירות מאתגרות מזמינים אותנו לצלול לעומק עבודותיהם של אמנים ישראלים ובינלאומיים מוכשרים.

הקהילה המקומית אימצה את הגלריה כבית תרבותי משלה, מקום מפגש חם ליצירה ולשיח פורה. אנו גאים להיות חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי והתרבותי של הגליל, ורואים בגלריה מרכז קהילתי תוסס המעשיר את חיי התושבים. במבט לעתיד, אנו שואפים להמשיך ולהוביל את תחום האמנות המקומית, לגלות כישרונות חדשים, להעשיר את חיי התרבות של הקהילה, ולחזק את מעמדה של הגלריה כבמה מרכזית לשיח פורה על אמנות, תרבות וחברה. אנו מחויבים לקידום הקשר בין אמנים צעירים לקהל הרחב, ולמתן במה להצגת עבודותיהם לצד אמנים ותיקים ומנוסים.

ספר העשור, שהופק לרגל התערוכה, מתעד את התפתחות סצנת האמנות בגליל העליון בעשור האחרון. כל דף בספר הוא עדות למסע יצירתי עשיר, המבטא את החיבור הייחודי בין האמן לקהילה, ומשקף את עושרה וגיוונה של האמנות המקומית. האמנות מוצגת בספר ככלי רב-עוצמה לחיזוק הקשר החברתי ולהעצמת הקהילה, ופותחת צוהר לעולמות יצירתיים חדשים. אנו מקווים שהספר יעורר השראה, יתרום להעשרת השיח על האמנות הקהילתית ויחזק את הזהות המקומית.

פתיחה 22.3.2025  נעילה: 7.6.2025

אתי פרדו נוסבאום

  • Twitter Square
  • facebook-square
bottom of page